פרק 18

נָבֹל תִּבֹּל. כָּפַל לוֹמַר נָבוֹל וְגוֹ׳, לִהְיוֹת כִּי יֵשׁ שְׁנֵי גְּדָרִים בְּמַשְׁמָעוּת תִּבֹּל , הָאֶחָד כָּל שֶׁיִּגָּרַע כָּל שֶׁהוּא מִכֹּחוֹ הָרִאשׁוֹן יִקָּרֵא עָלָיו הַלֵּאוּת לָעֵרֶךְ הַקּוֹדֵם, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים יָכוֹל עֲשׂוֹת מַה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה קוֹדֵם בִּמְעַט יְגִיעָה. וְהַשֵּׁנִי הוּא הַלֵּאוּת הַנִּרְגָּשׁ לְכָל שֶׁהוּא גֶּדֶר הַמּוֹנֵעַ הָאָדָם מֵעֲשׂוֹת חֶפְצוֹ לְצַד כִּי לֹא יִשָּׁאֵר בּוֹ כֹּחַ, לָזֶה אָמַר אֵלָיו כִּי מַה שֶׁיַּגִּיעַ אֵלָיו מֵהַלֵּאוּת כֹּחַ לֹא שִׁעוּר מוּעָט אֶלָּא שִׁעוּר שֶׁכְּפִי הָאֱמֶת יִקָּרֵא לוֹ תִּבֹּל , וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר לֹא תוּכַל עֲשׂוֹהוּ לְבַדֶּךְ. אוֹ אוּלַי שֶׁכָּפַל כְּנֶגֶד מַה שֶׁאָמַר ״גַּם אַתָּה גַּם״ וְגוֹ׳.

גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה. טַעַם אָמְרוֹ גַּם בַּחֲלוּקָּה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה, יִרְצֶה לֹא מִבָּעְיָא זוּלָתְךָ בְּמַצָּב זֶה אֶלָּא גַּם אַתָּה כִּי רַב חֵילְךָ, וְאָמְרוֹ גַּם הָעָם הַזֶּה פֵּרוּשׁ יִשְׂרָאֵל לְצַד שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְתִּין זֶה לָזֶה בַּדִּין כַּמַּעֲשֶׂה הָאָמוּר בָּעִנְיָן ״וַיַּעֲמֹד״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוֹ תֵּבַת גַּם לְצַד שֶׁטָּרְחָם אֵינוֹ מְקֻבָּץ בְּיָחִיד.

וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) אָמְרוּ ״גַּם״ – זֶה אַהֲרֹן, ״הָעָם״ – אֵלּוּ הַשִּׁבְעִים זְקֵנִים. וְצָרִיךְ לָדַעַת טַעַם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁפֵּרְשׁוּ כֵן, וְאִם לְצַד ״גַּם״ הָיָה לָהֶם לְפָרֵשׁ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ. אָכֵן לְצַד שֶׁרָאוּ כִּי בַּעֲצָתוֹ אָמַר שֶׁיְּמַנֶּה סַךְ גָּדוֹל מִיִּשְׂרָאֵל שָׂרֵי אֲלָפִים וְגוֹ׳ שֶׁעוֹלֶה בָּהֶם לְמִנְיָן שְׁמוֹנֶה רְבָבוֹת, גִּלָּה דַּעְתּוֹ כִּי לֹא יַסְפִּיקוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים. וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יִתְפָּרֵשׁ אָמְרוֹ גַּם מִלְּבַד הַזְּקֵנִים, וְגַם שֵׁנִית פֵּרוּשׁ מִלְּבַד מֹשֶׁה, וְיֵשׁ רְבוּתָא בְּכָל אֶחָד, מֹשֶׁה לְצַד מַעֲלָתוֹ, וְהַזְּקֵנִים לְצַד הֱיוֹתָם רַבִּים. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ גַּם אַתָּה לְרַבּוֹת הָעָם שֶׁיַּגִּיעַ לָהֶם הַלֵּאוּת אֲנָשִׁים כְּשֶׁיִּהְיוּ מַמְתִּינִים זֶה לָזֶה בַּדִּין, וְאָמְרוֹ גַּם שֵׁנִי לְרַבּוֹת הַגַּם שֶׁיִּצְטָרֵף הוּא עִם הַזְּקֵנִים.