פרק 12

מתוך אור החיים על שמות · רבי חיים בן עטר זצ"ל

וַיִּקַּח יִתְרוֹ וְגוֹ׳ עֹלָה וְגוֹ׳. הִנֵּה נִתְחַכֵּם יִתְרוֹ לִזְבֹּחַ שְׁלָמִים רַבִּים, וְזֶה הָיָה לוֹ לְאוֹת כִּי מַזְמִין הוּא גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל עַל שֻׁלְחָנוֹ, וְלָזֶה לֹא אָמַר הַכָּתוּב ״וַיִּקְרָא לְאַהֲרֹן וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכֹל״ וְגוֹ׳ אֶלָּא וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, מֵעַצְמָן בָּאוּ, כִּי מַעֲשָׂיו מוֹכִיחִים הַהַזְמָנָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ קָדָשִׁים לִידֵי נוֹתָר, וְכִבְּדוּהוּ וּבָאוּ מֵעַצְמָן אַהֲרֹן וְהַזְּקֵנִים וְלֹא הִטְרִיחוּהוּ לְהַזְמִינָם עַל הַזֶּבַח.

חזרה לתוכן הספר