פרק 4

וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ הָאֶחָד , כִּי לְצַד טַעַם קְרִיאַת הַשֵּׁמוֹת טַעְמוֹ שֶׁל זֶה קָדַם לְטַעְמוֹ שֶׁל שֵׁם גֵּרְשֹׁם, שֶׁבַּתְּחִלָּה הִצִּילוֹ מֵחֶרֶב פַּרְעֹה וְאַחַר בָּא לְמִדְיָן וְגָר שָׁם.

וְטַעַם שֶׁלֹּא הִקְדִּים קְרִיאַת שֵׁם אֱלִיעֶזֶר הוּא, כִּי קָרָא לַמְּאוֹרָע שֶׁהָיָה בּוֹ אָז בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה, וְאַחַר כָּךְ הָלַךְ לְחַפֵּשׂ מְאוֹרָעוֹת קוֹדְמוֹת. אוֹ לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק ״גֵּר הָיִיתִי״ (שמות ב:כב), שֶׁיְּכַוֵּן עַל גֵּרוּתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּחִינָה זוֹ קָדְמָה לְהַצָּלָתוֹ מֵחֶרֶב פַּרְעֹה וְלָזֶה הִקְדִּימוֹ. וּלְצַד בְּחִינַת גֵּרוּת שְׁנִיָּה בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה קָדַם לוֹ כַּוָּנָה הָרְמוּזָה בִּקְרִיאַת שֵׁם אֱלִיעֶזֶר, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר ״הָאֶחָד״, וְלָזֶה הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ מַה הוּא הָעֵזֶר שֶׁכְּנֶגְדּוֹ קָרָא לוֹ שֵׁם, וְאָמַר וַיַּצִּלֵנִי וְגוֹ׳. וּבָזֶה יֻצְדַּק לוֹמַר עָלָיו שֵׁם הָאֶחָד. וְזוּלַת אָמְרוֹ ״וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה״ הָיִיתִי מְפָרֵשׁ שֶׁהָעֵזֶר הוּא אַחַר הַגֵּרוּת, וְהַהַקְדָּמָה שֶׁהִקְדִּים לוֹמַר ״גֵּר הָיִיתִי״ וְגוֹ׳ תְּחַיְּבֵנִי לְפָרֵשׁ כֵּן, וְיִסָּתֵם בְּפָנַי יְדִיעַת טַעַם אָמְרוֹ ״הָאֶחָד״.