פרק 3

שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לִכְתֹּב טַעַם הַשֵּׁם פַּעַם שְׁנִיָּה אַחַר שֶׁכְּתָבוֹ בְּפָרָשַׁת שְׁמוֹת (שמות ב:כב), כְּדֵי שֶׁתֵּדַע כִּי הוּא זֶה הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת שְׁמוֹת וְלֹא אַחֵר שֶׁנִּקְרָא עַל שְׁמוֹ.

עוֹד אוּלַי כִּי חָשׁ הַכָּתוּב שֶׁיֹּאמַר הָאוֹמֵר כִּי טַעַם שֶׁקָּרָא לוֹ שֵׁם גֵּרְשׁוֹם הוּא לְצַד שֶׁגֵּרְשׁוֹ יִתְרוֹ מֵעַל שֻׁלְחָנוֹ אוֹ מִבֵּיתוֹ, וַהֲגַם שֶׁאָמַר הַטַּעַם ״גֵּר הָיִיתִי״ וְגוֹ׳, אוּלַי כִּי לְצַד שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ יִתְרוֹ אָמַר כֵּן, לָזֶה חָזַר הַכָּתוּב וְהִצְדִּיק הַדְּבָרִים אֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁלֹּא יָחוּשׁ לְהַרְגָּשַׁת יִתְרוֹ כִּי טַעַם שֵׁם וְגוֹ׳ כִּי אָמַר וְגוֹ׳. וּפֵרוּשׁ מַשְׁמָעוּת ״כִּי אָמַר גֵּר״ וְגוֹ׳ פֵּרַשְׁתִּיו בְּפָרָשַׁת שְׁמוֹת (שמות ב:כב).