פרק 29
מתוך אור החיים על שמות · רבי חיים בן עטר זצ"ל
רְאוּ כִּי ה׳ וְגוֹ׳. פֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה שֶׁנִּתְכַּוֵּן מֹשֶׁה לוֹמַר לָהֶם כִּי מִצְוָה זוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לְאָמְרָהּ הוּא לָהֶם, אֶלָּא הִנֵּה הֵם רוֹאִים אוֹתָהּ כִּי ה׳ נוֹתֵן הַמִּצְוָה מִמֶּנּוּ לָהֶם בְּלֹא שׁוּם אֶמְצָעִי, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (שמות טז:כב) ״וַיַּגִּידוּ״ וְגוֹ׳, וְזֶה לְמַעֲלַת הַשַּׁבָּת כִּי יִרְאוּ יִשְׂרָאֵל הַדָּבָר בְּחוּשׁ הָרְאוּת. וְאָמְרוֹ אַל יֵצֵא אִישׁ , פֵּרוּשׁ כִּי ה׳ לֹא הוֹרִיד הַמָּן לְצַד שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לָצֵאת אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ וְגוֹ׳, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק (שמות טז:כח) ״עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם״: