פרק 16

אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ. פֵּרוּשׁ, לְפִי שִׁיעוּר בְּנֵי בֵיתוֹ, אִם רַבִּים אִם מְעַטִּים. וְאָמַר אָכְלוֹ , כִּי אֲכִילַת כּוּלָּן תֵּחָשֵׁב אֲכִילַת הָאִישׁ הַתָּלוּי בּוֹ, וְהָעֵד עַל זֶה מַה שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ ״וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר וְגוֹ׳ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ״ וְגוֹ׳, וְחָזַר לוֹמַר כַּמָּה יִקְחוּ לְכָל אֶחָד ״עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת״, וְחָזַר לוֹמַר מִסְפַּר וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ הֶפְרֵשׁ בֵּין קָטָן לְגָדוֹל אֶלָּא מִסְפַּר הַנְּפָשׁוֹת, כִּי כוּלָּם יִשְׁווּ בַּאֲכִילַת הַמָּן. וְאָמְרוֹ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ , נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּאָהֳלוֹ אִישׁ אוֹ אִשָּׁה שֶׁאֵין מְזוֹנוֹתֵיהֶם עָלָיו וְהֵם בִּשְׁכוּנָתוֹ, שֶׁגַּם לָהֶם יִקַּח הָאִישׁ. וּדְרָשַׁת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עה,א) תָּאִיר עֵינַיִם בְּנִפְלְאוֹת ה׳.