פרק 15
מתוך אור החיים על שמות · רבי חיים בן עטר זצ"ל
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ וְגוֹ׳ מָן וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה כַּוָּנַת הַכָּתוּב בָּזֶה. וְאוּלַי כִּי בִּרְאוֹתָם אוֹתוֹ הִזְמִין ה׳ לְפִיהֶם בִּמְקוֹם שֶׁיֹּאמְרוּ ״מַה הוּא״ אָמְרוּ ״מָן הוּא״, וְזֶה שְׁמוֹ אֲשֶׁר קָבַע לוֹ ה׳ וְשָׂם שְׁמוֹ בְּפִי יִשְׂרָאֵל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז,ב) ״אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ״ שֶׁיְּכַוְּנוּ לַשֵּׁמוֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶם הַבּוֹרֵא. וְאָמְרוֹ כִּי לֹא יָדְעוּ נָתַן הַכָּתוּב טַעַם הַמְצָאַת הַשֵּׁם לְפִיהֶם, הוּא לְצַד שֶׁלֹּא יָדְעוּ מַה הוּא, וּמֵאֶמְצָעוּת זֶה נָפַל אֵלֶיהָ בְּפִיהֶם. וְאוּלַי כִּי מִזֶּה נִתְחַכְּמוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקָרְאוּ שְׁמוֹ מָן, דִּכְתִיב (שמות טז:לא) ״וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל שְׁמוֹ מָן״, שֶׁהִשְׂכִּילוּ בְּתֵבַת מָן שֶׁאֵינָהּ מִן הָרָגִיל בַּנִּדְבָּר, וְאֵין זֶה אֶלָּא רוּחַ ה׳ דִּבֵּר וּמִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנָם כִּי זֶה שְׁמוֹ.