פרק 2

מתוך אור החיים על שמות · רבי חיים בן עטר זצ"ל

וַיִּלּוֹנוּ וְגוֹ׳ בַּמִּדְבָּר. פֵּרוּשׁ, כִּי תְּלוּנָתָם הָיְתָה עַל הֲבִיאָם דֶּרֶךְ מִדְבָּר, כִּי יָדוּעַ הָיָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ כְּנַעַן כִּי יֶשְׁנוֹ לְבַד דֶּרֶךְ זֶה, וְזוֹ תְּלוּנָתָם שֶׁהֱבִיאוּם דֶּרֶךְ מִדְבָּר. וְהַדָּבָר הָיָה מֵאֵת ה׳ לְסִבּוֹת עֲצוּמוֹת יְדוּעוֹת, וְיִשְׂרָאֵל חָשְׁבוּ כִּי מֹשֶׁה הוּא שֶׁנִּתְחַכֵּם לַהֲבִיאָם דֶּרֶךְ זֶה לְסִבָּה יְדוּעָה.

חזרה לתוכן הספר