פרק 23

וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לִפְעָמִים יִקְרָא לָהּ מָרָתָה וְלִפְעָמִים מָרָה. וְנִרְאֶה כִּי שֵׁם הַמָּקוֹם הָיָה מָרָתָה, וְהַמַּעְיָן שֶׁל מַיִם שֶׁבּוֹ לֹא הָיָה לוֹ שֵׁם מְיֻחָד.

וְאָמַר וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָה , פֵּרוּשׁ, מֵהַמַּעְיָן שֶׁהָיָה בְּמָרָתָה, מִטַּעַם כִּי מָרִים הֵם. וְאַחַר כָּךְ חָזַר הַכָּתוּב לְגַלּוֹת לְךָ כִּי שֵׁם מָרָה שֶׁאָמַר הוּא שֵׁם שֶׁנִּקְבַּע לַמַּעְיָן הַהוּא אַחַר שֶׁמָּצְאוּ מֵימָיו מָרִים, קְרָאוֹ הַכָּתוּב עַל שֵׁם הֶעָתִיד. וּלְדֶרֶךְ זֶה יָבֹא עַל נָכוֹן אָמְרוֹ כִּי מָרִים הֵם , לְצַד שֶׁקְּרִיאַת שֵׁם מָרָה הוּא עַל הֶעָתִיד וְאָז עֲדַיִן לֹא נִקְרָא שְׁמָהּ מָרָה, וּכְאִלּוּ אָמַר ״לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָתָה״, לָזֶה הֻצְרַךְ לוֹמַר כִּי מָרִים הֵם , וְהָבֵן.