פרק 31

מתוך אור החיים על שמות · רבי חיים בן עטר זצ"ל

וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה׳ – פֵּרוּשׁ, יִרְאַת הָרוֹמְמוּת, אֲבָל יִרְאַת הָעוֹנֶשׁ מִן הַסְּתָם הָיְתָה לָהֶם קוֹדֶם בְּמִצְרַיִם. וּלְפִי מַה שֶׁהוֹכַחְנוּ בְּפָרָשַׁת (שמות י״ב:מ״ג) ״זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח״ כִּי לֹא קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם מִצְווֹת הַמֶּלֶךְ, אִם כֵּן אֲפִילוּ יִרְאַת הָעוֹנֶשׁ לֹא הָיְתָה לָהֶם עַד שֶׁרָאוּ הַיָּד הַגְּדוֹלָה וַיִּירְאוּ וְגוֹ׳, וְעַל כָּל פָּנִים בְּיִרְאַת הָרוֹמְמוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, מֵאָמְרוֹ ״וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וַיִּירְאוּ״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ וַיַּאֲמִינוּ כִּי זֶה תַּשְׁלוּם הָאֱמוּנָה בָּהֶם.

חזרה לתוכן הספר