פרק 24

וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה עָשָׂה ה׳ הַמִּשְׁפָּט הַגָּדוֹל הַזֶּה בַּבֹּקֶר וְלֹא בַּלַּיְלָה שֶׁהוּא זְמַן תִּגְבֹּרֶת הַדִּינִים. וְרָאִיתִי שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני רלה) כִּי גַּבְרִיאֵל טָעַן טַעֲנָה זוֹ לִפְנֵי ה׳ וְהֵשִׁיבוֹ אֵל עֶלְיוֹן: הַמְתֵּן עַד אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁפָּעַל אֲבִיהֶם עִמִּי, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר״ (בראשית כב:ג) עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ תְּשׁוּבַת ה׳, כִּי הֲגַם שֶׁאֵינוֹ זְמַן הַנְּקָמָה, אֲנִי מְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר לִבְנֵי אַבְרָהָם כְּשֵׁם שֶׁהָפַךְ אַבְרָהָם טִבְעוֹ הָרַחֲמָן, וּמַה גַּם עַל בְּנוֹ יְדִידוֹ, וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי, שֶׁהָפַךְ הַזְּמַן לַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ. וְיֵשׁ בָּזֶה הֲנָאָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעֲמֹד זְכוּת הָעֵת, גַּם יַעֲשֶׂה ה׳ דְּבָרוֹ הַטּוֹב בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם וְחָבַשׁ חֲמוֹרוֹ בְּעַצְמוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וַיַּשְׁקֵף ה׳.