פרק 19

פָּקֹד יִפְקֹד וְגוֹ׳. טַעַם הַכֶּפֶל לְהַצְדִּיק אֱמוּנַת הַדָּבָר. וְזֶה שִׁעוּרוֹ ״פָּקֹד״ פֵּרוּשׁ, הַפְּקִידָה שֶׁהִבְטִיחַ ה׳ וַדַּאי ״יִפְקֹד״. עוֹד יִרְצֶה לִרְמֹז עַל שְׁנֵי דְּבָרִים: עַל הַרְחָקַת הַנֶּזֶק, הִיא הַצָּלָתָם מֵעֹנִי מִצְרַיִם וּמֵעוֹל סֻבֳּלָם, וְהַקְרָבַת הַתּוֹעֶלֶת, שֶׁיֵּצְאוּ בְּרֹב טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (בראשית טו:יד) ״וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל״. וְטַעַם שֶׁרָמַז לָהֶם דָּבָר זֶה לְפִי שֶׁהוּא נוֹגֵעַ לַשְּׁבוּעָה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר זֶה סִבָּה לִמְנִיעָה לְבַל יַעֲלוּ עַצְמוֹתָיו לְצַד שֶׁיִּהְיוּ טְרוּדִים בַּאֲסִיפַת הוֹן וּטְעִינַת כֶּסֶף וְזָהָב כִּי יִרְבֶּה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בכורות ה:) שֶׁאֵין לְךָ אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא טָעַן עֲשָׂרָה חֲמוֹרִים מִכֶּסֶף וְזָהָב שֶׁל מִצְרַיִם, וְזֶה יִהְיֶה סִבָּה לִמְנִיעַת הַדָּבָר. לָזֶה אָמַר הַשְׁבֵּעַ וְגוֹ׳ לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד גַּם פְּקִידַת הָעֹשֶׁר, וְאַף עַל פִּי כֵן תִּדְחֲקוּ עַצְמְכֶם וְתִסְבְּלוּ עַצְמוֹתַי, הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם מֵאֶמְצָעוּת כֵּן הֶפְסֵד כְּשִׁעוּר מַשָּׂאוֹ מִכֶּסֶף וְזָהָב. וְתִמְצָא שֶׁכֵּן עָשָׂה מֹשֶׁה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פ״כ) שֶׁבִּמְקוֹם שֶׁיִּטְעֹן כֶּסֶף וְזָהָב טָעַן אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף בִּמְקוֹמוֹ וְנָטַל שְׂכָרוֹ עַל הַדָּבָר.

מִזֶּה אִתְּכֶם. טַעַם אָמְרוֹ מִזֶּה , אֵין לוֹמַר כִּי דַּוְקָא מִשָּׁם יַעֲלוּהוּ, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לְחַזֵּק הַשְּׁבוּעָה שֶׁתִּהְיֶה חֲזָקָה כְּדִין הַנִּשְׁבָּע עַל דַּעַת חֲבֵרוֹ בִּשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁעָשָׂה לוֹ, וְלָזֶה הִתְנָה וְאָמַר מִזֶּה , פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פד) בְּפָסוּק ״נָסְעוּ מִזֶּה״ – נָסְעוּ מֵהָאַחְוָה שֶׁהוּא מִנְיַן זֶ״ה, וְהוּא שֶׁרָמַז לָהֶם כָּאן בִּשְׁעַת הַשְּׁבוּעָה בְּאָמְרוֹ מִזֶּה אִתְּכֶם , פֵּרוּשׁ כִּי בְּאֶמְצָעוּת חֶסֶד זֶה שֶׁהֵם נִשְׁבָּעִים לוֹ מַה שֶׁהֵם הִפְרִידוּהוּ מִזֶּה וְנָסְעוּ מֵאַחְוָתוֹ וְעָשׂוּ מַה שֶׁעָשׂוּ לוֹ, עַכְשָׁיו יְתֻקַּן הַדָּבָר וְיִהְיוּ לַאֲחָדִים, וְהוּא אָמְרוֹ ״אִתְּכֶם״ – יִהְיוּ חוֹנִים מֵהַנְּסִיעָה לִהְיוֹת אִתָּם עִמָּם וְנֶעֱקַר הֶעָוֹן הַהוּא וַהֲרֵי הֵם יַחַד בְּאַחְוָה, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי מָחַל לָהֶם מַה שֶׁפָּשְׁעוּ בּוֹ בְּעַד חֶסֶד זֶה שֶׁנִּשְׁבָּעִין לוֹ, וּכְפִי זֶה הִנֵּה הֵם נִשְׁבָּעִים עַל דַּעְתּוֹ בִּשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁעָשָׂה לָהֶם.