פרק 24

וַיִּקְרָא פַרְעֹה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אַחַר שֶׁשָּׁלְמוּ יְמֵי הַחֹשֶׁךְ, כִּי קוֹדֶם ״לֹא קָמוּ אִישׁ״ וְגוֹ׳, וְלָזֶה דִּבֵּר הָרָשָׁע קָשׁוֹת לְמֹשֶׁה וְאָמַר לוֹ ״אַל תּוֹסֶף וְגוֹ׳ רְאוֹת פָּנַי תָּמוּת״, כִּי אִם חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵהוּ הָיָה מְדַבֵּר תַּחֲנוּנִים.

גַּם טַפְּכֶם. טַעַם שֶׁלֹּא הִסְמִיךְ הַהוֹלְכִים יַחַד וְאַחַר כָּךְ הַמֻּצָּגִים, עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״לְכוּ עִבְדוּ וְגוֹ׳ גַּם טַפְּכֶם גַּם צֹאנְכֶם״, רַק ״צֹאנְכֶם״ וְגוֹ׳ – אוּלַי שֶׁנִּתְחַכֵּם הָרָשָׁע לְהַקְדִּים הַתְּנַאי קוֹדֶם לַמַּעֲשֶׂה, וְזֶה שִׁעוּר דְּבָרָיו: לְכוּ עִבְדוּ כְּדִבְרֵי הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהַגְּבָרִים הֵם הָעוֹבְדִים וְלֹא הַטַּף, רַק אִם תַּעֲשׂוּ תְּנַאי זֶה שֶׁצֹּאנְכֶם וְגוֹ׳ יֻצָּג , בִּתְנַאי זֶה גַּם טַפְּכֶם יֵלֵךְ וְגוֹ׳, וְזוּלַת הַתְּנַאי לֹא יֵלְכוּ אֶלָּא הָעוֹבְדִים, שֶׁהֵם הַגְּבָרִים, וְלֹא הַטַּף. וְאִם הָיָה מַקְדִּים הַמַּעֲשֶׂה לוֹמַר ״גַּם טַפְּכֶם״ וְגוֹ׳ וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר ״רַק צֹאנְכֶם״, הַמַּעֲשֶׂה קַיָּם וְהַתְּנַאי בָּטֵל. וְאוּלַי שֶׁגַּם בֵּין הַגּוֹיִם יַקְפִּידוּ עַל דִּיּוּק זֶה, לֶהֱיוֹת דִּבְרֵי סְבָרָא וְהֵם דְּבָרִים הָרְגִילִים בְּמֶקַח וּמִמְכָּר.