פרק 6

וַיִּפֶן וַיֵּצֵא. זִלְזְלוֹ בְּעֵינָיו, שֶׁאַחַר שֶׁהִתְוַדָּה וְאָמַר ״ה׳ הַצַּדִּיק״ וְגוֹ׳ וְחָזַר לְסִרְחוֹנוֹ, לָזֶה פָּנָה וְיָצָא כְּדֶרֶךְ הַנָּהוּג עִם שְׁאָר בְּנֵי אָדָם. וְתִמְצָא כִּי גַּם פַּרְעֹה הָרָשָׁע שִׁלֵּם לוֹ כֵּן, דִּכְתִיב ״וַיּוּשַׁב וְגוֹ׳ וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה״ (שמות י:ח,יא). וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאַחַר כָּךְ כְּשֶׁקָּרָא לוֹ לְהִתְפַּלֵּל עַל הֲסָרַת מַכַּת הָאַרְבֶּה, אָמַר אֲלֵיהֶם ״חָטָאתִי לַה׳ וְלָכֶם״ (שמות י:טז), מַה שֶׁלֹּא הָיָה רָגִיל לוֹמַר קוֹדֶם, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהִתְוַדּוֹת עַל שֶׁנָּהַג בָּם מִנְהַג פְּחִיתוּת וַיְגָרֶשׁ אוֹתָם.