פרק 13

וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וְגוֹ׳ כָּל עֲפַר וְגוֹ׳. קָשֶׁה, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״כָּל עֲפַר וְגוֹ׳ הָיָה כִנִּים וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה״. וְיוּבַן עַל פִּי מַה שֶׁנֶּחְלְקוּ הַתּוֹסָפוֹת בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת דף י״ב רַבִּי יַעֲקֹב מֵאוֹרְלִיינְשׁ וְרַבֵּנוּ תָּם מַה הִיא הַנִּקְרֵאת כִּנָּה, וּמֵהֶם הוֹכִיחוּ מִכָּאן כִּי כִּנָּה הִיא הַקּוֹפֶצֶת שֶׁדַּרְכָּהּ לְהִתְהַוּוֹת מֵעֲפַר הָאָרֶץ, וּמֵהֶם אָמְרוּ כִּי זוֹ נִקְרֵאת פַּרְעוֹשׁ, וְכִנָּה הִיא הַלְּבָנָה הַגְּדוֹלָה בַּבְּגָדִים, וְהוֹכִיחוּ מֵאוֹתָהּ שֶׁאָמְרוּ (ברכות נא,א) מִסְּמַרְטוּטֵי קַלְמֵי. וְהִנֵּה לְמַה שֶׁנֶּאֱמַר כִּי כִּנִּים הִיא כִּנָּה הַלְּבָנָה, בָּא הַכָּתוּב לְהָסִיר מְקוֹם הַטָּעוּת, כִּי הַשֵּׂכֶל יַכִּיר דָּבָר זֶה שֶׁמַּה שֶׁמִּתְהַוֶּה מֵהֶעָפָר הִיא כִּנָּה הַקּוֹפֶצֶת. לָזֶה אִם הָיָה אוֹמֵר ״כָּל עֲפַר הָאָרֶץ וְגוֹ׳ וַתְּהִי הַכִּנָּם״, אָז תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה בִּפְשִׁיטוּת שֶׁהִיא הַקּוֹפֶצֶת. לָזֶה נִתְחַכֵּם לוֹמַר וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם , פֵּרוּשׁ הָרְגִילָה לִהְיוֹת בָּאָדָם מִמֶּנּוּ, וְהַכָּנַת הַהַכָּאָה הִיא שֶׁיִּתְרַבֶּה עִפּוּשׁוֹ וְיִגְדַּל בְּגוּף הָאָדָם כִּנָּה הַלְּבָנָה וּבַבְּהֵמָה כִּנָּה הָרְגִילָה בָּהּ.

אוֹ אֶפְשָׁר כִּי שְׁנֵיהֶם הָיוּ בָּעִנְיָן, הָאַחַת רְמָזָהּ בְּאָמְרוֹ וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה , פֵּרוּשׁ הַמִּתְהַוֶּה מֵהָאָדָם וּמֵהַבְּהֵמָה, מִלְּבַד כִּנָּה הַקּוֹפֶצֶת שֶׁכָּל עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים. וּכְפִי זֶה שְׁנֵי מִינִים אֵלּוּ נִקְרָאִים כִּנִּים, וּכְפִי זֶה אֵין הוֹכָחָה מִכָּאן לַכִּנָּה הַמֻּזְכָּר בְּדִבְרֵי חֲכָמִים מַה הִיא, אִם הִיא מִין הַלָּבָן אוֹ מִין הַקּוֹפֵץ, כֵּיוָן שֶׁשְּׁנֵיהֶם נִקְרָאִים כִּנָּה. וּמֵעַתָּה אֵין הוֹכָחוֹת הָרַב יוֹסֵף מֵאוֹרְלִיינְשׁ הוֹכָחָה, וּבָאנוּ לְהַכְרָעַת רַבֵּנוּ תָּם שֶׁהוֹכִיחַ מֵהַשַּׁ״ס מַה הוּא שֶׁקּוֹרִין חֲזַ״ל כִּנָּה, שֶׁהִיא הַלְּבָנָה, אֲבָל הַקּוֹפֶצֶת יִחֲדוּ לָהּ חֲכָמִים שֵׁם פַּרְעוֹשׁ כְּדֵי לְהַכִּיר מִין הַכִּנָּה שֶׁאָסְרוּ בְּשַׁבָּת, וְכֵן הֲלָכָה (טור שולחן ערוך אורח חיים סימן שט״ז).