פרק 6

לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה׳. פֵּרוּשׁ, הוֹדִיעֵם מִשְּׁמִי כִּי מִדָּתִי מִדַּת רַחֲמִים וְרִחַמְתִּי עֲלֵיהֶם, וּמִלְּבַד הוֹדָעָה זוֹ תֹּאמַר לָהֶם סֵדֶר הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לָהֶם וְהוֹצֵאתִי וְגוֹ׳.

עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ לָכֵן לְשׁוֹן שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע ה׳ לַעֲשׂוֹת כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן, וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר יְחֶזְקֵאל (יחזקאל כ:ו) ״בַּיּוֹם הַהוּא נָשָׂאתִי יָדִי לָהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם״.

וְאָמְרוֹ וְהוֹצֵאתִי וְגוֹ׳, נִתְכַּוֵּן לְסַדֵּר סֵדֶר הַטּוֹבוֹת, כִּי בַּתְּחִלָּה יָקֵל עֹל סֻבֳּלָם, וְהוּא אָמְרוֹ וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרַיִם שֶׁהוּא תּוֹקֶף הַשִּׁעְבּוּד, וְזֶה הָיָה תֵּכֶף וּמִיָּד בְּמַכַּת הַיְאוֹר נִתְפָּרְדָה חֲבִילַת נוֹגְשִׂים וְשׁוֹטְרִים, אֲבָל יִשְׂרָאֵל הָיוּ עוֹבְדִים קְצָת כִּי אֵימַת הַמִּצְרִיִּים הָיְתָה עֲלֵיהֶם וּמֵעַצְמָם הָיוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה קַלָּה. וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם שֶׁתֵּעָקֵר עֲבוֹדָה מֵהֶם כָּל עִקָּר, וְאַחַר כָּךְ וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם הִיא יְצִיאָתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבִכְלָל פְּרָט זֶה הִיא קְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁאִם לֹא כֵן זוֹ גְּאֻלָּה שֶׁאַחֲרֶיהָ כְּלָיָה בַּר מִינָן, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ״ אֶלָּא ״וְגָאַלְתִּי״ לוֹמַר הוֹצָאָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גְּאֻלָּה אִם יִרְדֹּף אוֹיֵב יִרְדֹּף בְּאַף וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה. וְאַחַר כָּךְ וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם שֶׁהוּא מַתַּן תּוֹרָה, כִּי שָׁם נִתְיַחַדְנוּ לוֹ לְעָם וְיִחֵד שְׁמוֹ עָלֵינוּ, וְהוּא אָמְרוֹ וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים.

אוֹ יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז,א) בְּפָסוּק ״וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ״ וְגוֹ׳ (שמות לג:טז), כִּי בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם מֵה׳ שֶׁלֹּא יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וֶהֱשִׁיבוֹ אֵל עֶלְיוֹן ״גַּם אֶת הַדָּבָר וְגוֹ׳ אֶעֱשֶׂה״ עַד כָּאן, וּכְנֶגֶד זְמַן זֶה אָמַר וְהָיִיתִי לָכֶם וְגוֹ׳, וְלֹא לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עֲלֵיהֶם.

עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ו,ד) כִּי אַרְבַּע גְּאוּלוֹת נֶאֶמְרוּ בְּפָסוּק זֶה, וְאוּלַי כִּי הֵם רְמוּזִים בְּשֵׁם הֲוָיָ״ה שֶׁאָמַר ה׳ פֶּתַח דְּבָרָיו אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה׳ , וּלְצַד זֶה שֵׁם הַפּוֹעֵל יִפְעַל אַרְבַּע מִינֵי גְּאוּלוֹת. וּלְפִי זֶה יְדוּיַּק אָמְרוֹ וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים עַל גְּאוּלָה הַבָּאָה בְּחִינַת ה״א אַחֲרוֹנָה, כִּי תִקָּרֵא שֵׁם אֱלֹהִים כַּיָּדוּעַ לְאַנְשֵׁי אֱמֶת. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ אַחַר שֶׁסִּדֵּר אַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת שֶׁל גְּאוּלָה: ״וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי שֵׁם הֲוָיָ״ה״, פֵּרוּשׁ, וְזֶה לְךָ הָאוֹת אַרְבַּע גְּאוּלוֹת.