פרק 1

מתוך אור החיים על שמות · רבי חיים בן עטר זצ"ל

עַתָּה תִרְאֶה וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ עַתָּה , הוּא תְּשׁוּבָה לְמַה שֶׁאָמַר ״וּמֵאָז בָּאתִי וְגוֹ׳ הֵרַע לְיִשְׂרָאֵל״ יוֹתֵר מֵהַקּוֹדֵם, אָמַר לוֹ עַתָּה תִרְאֶה כִּי רָעָה זוֹ תֵּכֶף תִּסְתַּלֵּק תּוֹסֶפֶת וְעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה שֶׁבְּמַכָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁל דָּם נִסְתַּלֵּק הַשִּׁעְבּוּד כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ט), וְזֶה הֵפֶךְ מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁחָשַׁב שֶׁיַּתְמִיד רָעַת יִשְׂרָאֵל מֵאֶמְצָעוּת שְׁלִיחוּת זֶה עַד עֵת הַגְּאֻלָּה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בִּדְבָרָיו.

עוֹד יִרְצֶה לַהֲשִׁיבוֹ עַל מַה שֶׁאָמַר כִּי אוֹיֵב חֵרֵף ה׳ וְלֹא קִנֵּא לִכְבוֹד שְׁמוֹ, עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה עַל זֶה. וְאָמְרוֹ כִּי בְיָד וְגוֹ׳ יִתְבָּאֵר לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּאֶחָד מֵהַטְּעָמִים שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה מַכַּת בְּכוֹרוֹת בִּשְׁלִיחוּת רִאשׁוֹנָה, הוּא שֶׁאִם לֹא הָיָה פַּרְעֹה מֵעִיז פָּנָיו לְדַבֵּר דְּבָרִים נֶגֶד כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, תֵּכֶף הָיָה מְשַׁלְּחָם בְּמַכַּת בְּכוֹרוֹת, וְעַל יְדֵי כִּי דְבַר ה׳ בָּזָה הִפְלִיא ה׳ מַכּוֹתָיו, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם , פֵּרוּשׁ, אֲחַזֵּק לִבּוֹ עַד שֶׁאַטְעִימֵהוּ מִטְּעָמִים רַבִּים מָרִים וְקָשִׁים, וְאַחַר כָּךְ יְשַׁלְּחֵם, וְזֶה לְטַעַם נָגַע בִּכְבוֹד עֶלְיוֹן.

וּבְיָד חֲזָקָה וְגוֹ׳. כָּאן הוֹדִיעַ אֲשֶׁר יַרְעִישׁ ה׳ בַּהֲבָאַת מַכַּת בְּכוֹרוֹת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני קפ״ו) בְּפָסוּק ״אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת״, כִּי הָיוּ מֵתִים גְּדוֹלֵי הַבָּתִּים אִם אֵין בְּכוֹר, וְהָיוּ מֵתִים בְּכוֹרֵי אָב גַּם בְּכוֹרֵי אֵם. וּבְאֶמְצָעוּת כֵּן לֹא הִסְפִּיק לְשַׁלְּחָם לְבַד אֶלָּא לְגָרְשָׁם בִּמְהִירוּת גָּדוֹל, דִּכְתִיב (שמות יב:לג) ״וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם וְגוֹ׳ לְמַהֵר״ וְגוֹ׳. וּכְנֶגֶד מַה שֶׁאָמַר בַּתְּחִלָּה ״לָמָה הֲרֵעֹתָה״ וְגוֹ׳, בָּאָה הַתְּשׁוּבָה בַּפָּרָשָׁה הַסְּמוּכָה ״וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים״ וְגוֹ׳.

חסלת פרשת שמות

חזרה לתוכן הספר