פרק 23

לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ וְגוֹ׳ וְהַצֵּל וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד טַעֲנוֹת הָרִאשׁוֹנִים, עוֹד הוּא קוֹבֵל לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵיךְ יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה, כִּי מֵאָז דִּבַּרְתִּי לָרָשָׁע זֶה בִּשְׁמֶךָ לֹא דַי שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶלָּא הוֹסִיף לְהָרַע. וְדִקְדֵּק לוֹמַר מֵאָז , פֵּרוּשׁ, מִשָּׁעָה עַצְמָהּ שֶׁהִזְכִּיר לוֹ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ נִתְמַלֵּא חֵמָה, כִּי בָּזֶה יוּכַּר הַדָּבָר כִּי מַה שֶׁעָשָׂה הוּא מִשִּׂנְאָתוֹ אֶת ה׳ וּמִמִּיעוּט עֶרְכּוֹ בְּעֵינָיו נִתְכַּוֵּן לְזַלְזֵל חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵין לְךָ מֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ וְנוֹגֵעַ בִּכְבוֹדוֹ כָּזֶה. וְנִתְכַּוֵּן מֹשֶׁה בָּזֶה לוֹמַר, כִּי אֵיךְ לֹא נִתְקַנָּא אֵל עֶלְיוֹן לִכְבוֹד שְׁמוֹ לְהַצִּיל לְיִשְׂרָאֵל מִיָּדוֹ לְמָנְעוֹ מֵהָרַע לְעַמּוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד, הֲגַם שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְאוּיִים יִשְׂרָאֵל לְנֵס מִצַּד עַצְמָן – יִהְיוּ רְאוּיִים לְמַעַן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר חִלֵּל רָשָׁע בְּגוֹבַהּ לִבּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ בִּתְמִיהָה, אֵיךְ לֹא הִצַּלְתָּ אוֹתָם לְמַעַן מְנַאֵץ שְׁמֶךָ. וְכָפַל לוֹמַר שְׁתֵּי הַצָּלוֹת, לִרְמוֹז כִּי בְּלֹא טַעַם זֶה הֵם עוֹמְדִים לְהַצָּלָה וְלָזֶה שְׁלָחוֹ.