פרק 22

וַיָּשָׁב מֹשֶׁה וְגוֹ׳ לָמָה וְגוֹ׳. כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לָמָה הֲרֵעֹתָה , פֵּרוּשׁ, כִּי לֹא אָמַרְתָּ לִי אֶלָּא שֶׁיְּחַזֵּק לִבּוֹ וְלֹא יִשְׁלַח אֶת הָעָם, אֲבָל לֹא שֶׁיִּכְבַּד עֲלֵיהֶם הָרַע. וְאִם תֹּאמַר שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַקֵּץ לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם הַשִּׁעְבּוּד וְזֶה הוּא סִבַּת הָרַע, אִם כֵּן לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי , פֵּרוּשׁ בִּזְמַן זֶה, וְהָיָה לְךָ לְהַמְתִּין עַד קֵץ הַשִּׁעְבּוּד.

עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, כִּי גִּלָּה ה׳ אֵלָיו שֶׁהֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא קָרַב קֵץ גְּאוּלָה, אַף עַל פִּי כֵן הוּא מַקְדִּים לְהַצִּיל אוֹתָם מֵהָעֹנִי, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ קֵץ הַגְּאוּלָה לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ יַעֲלֶה אוֹתָם. וְהוּא אָמְרוֹ לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה , וְאִם תֹּאמַר מוּטָב שֶׁיִּסְבְּלוּ צָרָה זוֹ לְתַכְלִית הַגְּאוּלָה, אִם כֵּן ״לָמָּה זֶה שְׁלַחְתָּנִי״, שֶׁהֲרֵי כָּל עִקַּר הַשְּׁלִיחוּת מִקֹּדֶם זְמַן הַגְּאוּלָה הוּא לְצַד הֲסָרַת הַשִּׁעְבּוּד, וְאִם אֵין תַּכְלִית טוֹב לַדָּבָר אֶלָּא הַיְּצִיאָה וְלֹא הַצָּלָתוֹ מִצָּרָה, אִם כֵּן לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי. וְרָמַז בְּאָמְרוֹ זֶה לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ שֶׁנִּתְעַכְּבוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם מִזְּמַן זֶה עַד הַגְּאוּלָה, וְחָשַׁשׁ מֹשֶׁה כִּי צָרָה זוֹ שֶׁהִכְבִּיד פַּרְעֹה עַל יִשְׂרָאֵל תִּהְיֶה כֵן עַד זְמַן יְצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם.

עוֹד יִרְצֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁהָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל כַּת הַמִּשְׁתַּעְבְּדִים וְכַת שֶׁאֵינָם מִשְׁתַּעְבְּדִים וְהוּא שֵׁבֶט לֵוִי, לָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד כַּת הַמִּשְׁתַּעְבְּדִים לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה , אָמַר ״הַזֶּה״ לִשְׁלוֹל שֶׁאֵינָם מִשְׁתַּעְבְּדִים, וּכְנֶגֶד כַּת שֶׁלֹּא גָּרַם לָהֶם רָעָה אָמַר לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי , פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא הוֹעַלְתִּי בִּשְׁלִיחוּתִי כְּלוּם.

עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לָמָה הֲרֵעֹתָה לְעַמְּךָ, וּבְהֶכְרֵחַ לְהָשִׁיב בְּאֶמְצָעוּת הַשְּׁלִיחוּת יָצְתָה הָרָעָה, אִם כֵּן לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי , וְרָמַז בְּתֵיבַת ״זֶה״ לוֹמַר כִּי עַל זֶה הָיָה מְמָאֵן מִלֵּילֵךְ בְּעֵת הַשְּׁלִיחוּת.