פרק 5
מתוך אור החיים על שמות · רבי חיים בן עטר זצ"ל
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהֵם רַבִּים אֵינָם בַּת יָכִיל (מלכים א ז:כו) לְהָסִיר מֵהֶם מוֹרֶךְ לֵבָב זֶה שֶׁל פְּגִיעַת חֶרֶב מִכֻּלָּם, וְדָבָר זֶה יִהְיֶה גּוֹרֵם שֶׁתַּשְׁבִּיתוּ אוֹתָם מִסִּבְלוֹתָם כִּי יִתְחַמֵּץ וְיֵרַךְ לְבָבָם, וְתַרְעוֹמֶת זֶה הוּא עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. אוֹ יִטְעוֹן כְּנֶגֶד הַנּוֹגְשִׂים אֲשֶׁר הִנִּיחוּ אוֹתָם לָבֹא לְפַרְעֹה וּבִטְּלוּ עֲבוֹדָתָם, וְאָמַר כִּי הֵן רַבִּים הֵם וּזְמַן מוּעָט שֶׁל בִּטּוּל עֲבוֹדָתָם יַעֲשֶׂה הַרְבֵּה רֹשֶׁם.