פרק 2

״אֲשֶׁר אֶשְׁמַע וְגוֹ׳ לְשַׁלַּח״ וְגוֹ׳. יְכַוֵּן לוֹמַר: מַה כֹּחוֹ הַגָּדוֹל לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ בְּדָבָר גָּדוֹל כָּזֶה לְשַׁלַּח וְכוּ׳? וְחָזַר לוֹמַר שֶׁדְּבָרָיו לִרְבוּתָא נֶאֶמְרוּ, הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל עַד מְאֹד לֹא יוֹעִיל זֶה לְשַׁלַּח יִשְׂרָאֵל. וְאֵין כַּוָּנָתוֹ בָּזֶה שֶׁהוּא יוֹדְעוֹ, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ גָּדוֹל בְּעֵינָיו לְשַׁלַּח יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ יוֹדְעוֹ כָּל עִקָּר, וְהוּא אָמְרוֹ ״לֹא יָדַעְתִּי״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ ״וְגַם״ , פֵּרוּשׁ, וַהֲגַם שֶׁיּוֹדִיעֵהוּ וְיַשְׂכִּיל כִּי גָּדוֹל הוּא, אַף עַל פִּי כֵן ״אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא״ וְגוֹ׳, וְהֵם תְּחִלַּת דְּבָרָיו, וְהָבֵן.