פרק 27
מתוך אור החיים על שמות · רבי חיים בן עטר זצ"ל
לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁאָמַר אֵלָיו ה׳ מִקּוֹדֶם (שמות ד:יד) ״הִנֵּה הוּא יוֹצֵא״ וְגוֹ׳, לְפִי מַה שֶׁנּוֹדַע לָנוּ כִּי יְדַבֵּר ה׳ דְּבָרִים רַבִּים בְּדִבּוּר אֶחָד, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה ״הִנֵּה הוּא״ וְגוֹ׳ יָצָא דִבּוּר אַחֵר לְאַהֲרֹן בְּמִצְרַיִם. וּנְבוּאָה זוֹ אֵין סָפֵק שֶׁנֶּאֶמְרָה לְאַהֲרֹן, הֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים א) שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן״ לֹא נֶאֱמַר הַדִּבּוּר אֶלָּא לְמֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן, וַאֲפִלּוּ לְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי שֶׁסּוֹבֵר (שם) שֶׁנִּתְמַעֵט אַהֲרֹן אֲפִלּוּ בְּדִבּוּרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּמִצְרַיִם, דַּוְקָא בִּדְבָרִים הַשַּׁיָּכִים בִּשְׁלִיחוּת לְהַזּוּלַת, אֲבָל פְּרָט זֶה שֶׁיַּעֲשֶׂה אַהֲרֹן מִצְוָה, הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו ה׳, וּמִזֶּה אַתָּה לָמֵד שֶׁהָיָה נָבִיא לְעַצְמוֹ.