פרק 15

וַיֹּאמֶר עוֹד וְגוֹ׳ כֹּה תֹאמַר וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁחָזַר לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה שֵׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא וְלֹא הִסְפִּיק לוֹ הוֹדָעַת שֵׁם אֶהְיֶה, לְצַד כִּי שֵׁם הֲוָיָה הוּא כּוֹלֵל כָּל הַבְּחִינוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, יָחִיד וּמְיֻחָד בָּרוּךְ הוּא, וּמִתְּחִלָּה לֹא הִזְכִּיר לוֹ אֶלָּא שֵׁם בְּחִינָה אַחַת מִבְּחִינוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת אֲשֶׁר יִתְכַּנֶּה בָּהּ ה׳ בִּזְמַן שֶׁיִּהְיֶה עִם יִשְׂרָאֵל בְּצָרָה, וּבִזְמַנּוֹ דִּבֵּר שֶׁהָיוּ בְּצָרָה לָזֶה הִזְכִּיר שֵׁם אֶהְיֶה לְצַד דָּבָר בְּעִתּוֹ וְהִזְכִּיר שֵׁם הַמְיֻחָד.

עוֹד טַעַם שֶׁחָזַר לוֹמַר ״כֹּה תֹאמַר וְגוֹ׳ ה׳״ וְגוֹ׳, לְצַד שֶׁחָשׁ אֵל עֶלְיוֹן שֶׁיָּבִין מֹשֶׁה שֶׁשָּׁלַל ה׳ מִדַּעְתּוֹ לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל שֵׁם הֲוָיָ״ה, גַּם שָׁלַל מִלּוֹמַר מַה שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ ״אֱלֹהֵי וְגוֹ׳ שְׁלָחַנִי״ וְגוֹ׳ וְלֹא יֹאמַר אֶלָּא ״אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי״ וְגוֹ׳, לָזֶה חָזַר לוֹמַר כִּי יֹאמַר גַּם כֵּן ה׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם וְגוֹ׳. וְאֶרְאֶה כִּי בַּאֲמִירָה זוֹ רָמַז גַּם כֵּן שֵׁם אֶהְיֶה בִּתְחִלַּת שְׁמוֹת הָאָבוֹת: א׳ דְּאַבְרָהָם וּשְׁנֵי יוּדִי״ן, אֶחָד בְּיִצְחָק וְאֶחָד בְּיַעֲקֹב:

עוֹד יְכַוֵּן ה׳ שֶׁיֵּדְעוּ יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא זֶה הַמַּבְטִיחַ לְהָאָבוֹת הַבְטָחַת הַגְּאֻלָּה, כִּי שֵׁם אֶהְיֶה לֹא הוּבָא בַּכְּתוּבִים הָרִאשׁוֹנִים הַבָּאִים בַּהַבְטָחוֹת. גַּם לְצַד שֶׁעֲדַיִן יַשְׁמִיעֵם דִּבְּרוֹת קָדְשׁוֹ וּפֶתַח דְּבָרוֹ יֹאמַר ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״, לָזֶה הִקְדִּים לְהוֹדִיעָם שֵׁם אֶהְיֶה וְשֵׁם הֲוָיָ״ה. שֵׁם אֶהְיֶה הָרָמוּז בְּאָנֹכִי, וְשֵׁם הֲוָיָ״ה כִּפְשׁוּטוֹ, כְּדֵי שֶׁיַּצְדִּיקוּ דִּבְרֵי מֹשֶׁה כְּשֶׁיְּדַבֵּר ה׳ וְיֹאמַר ״אָנֹכִי ה׳״, וְהָבֵן. נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים כִּי צָרִיךְ מֹשֶׁה לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל בְּסֵדֶר זֶה ״אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם״, וּלְצַד שֶׁהוּא שֵׁם חָדָשׁ לִידִיעָתָם וְנִקְרָא עַל שֵׁם הַמְּאֹרָע, פֵּרוּשׁ, שֶׁהָיָה עִמָּם בְּצָרָתָם, יַחְזֹר וְיֹאמַר לָהֶם ה׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם. וְאוּלַי שֶׁגַּם רָמַז שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת הָרְשׁוּמִים בִּשְׁמוֹת אֲבוֹתָם שֶׁהוּא שֵׁם אֶהְיֶה נָטוּי עַל רָאשֵׁיהֶם מִלְמַעְלָה.