פרק 25

וַיַּרְא וְגוֹ׳ וַיֵּדַע וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אַחַר שֶׁצָּעֲקוּ וְעָלְתָה צַעֲקָתָם זָכַר ה׳ בְּרִית הָאָבוֹת, וְזֶה הָיָה סִבָּה לִפְנוֹת לָהֶם וְלִרְאוֹת אוֹתָם, כִּי רְאִיַּת ה׳ בַּמִּצְטַעֵר תּוֹעִיל לַהֲסָרַת הַצַּעַר, כִּי הוּא רַחְמָן מָלֵא רַחֲמִים וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַיֵּדַע״ וְגוֹ׳ בְּלַעַ״ז אפיאד״ו. וְתִמְצָא כִּי בְּעֵת כַּעֲסוֹ יַסְתִּיר פָּנָיו, וְהוּא אָמְרוֹ (דברים לא:יח) ״וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר״ וְגוֹ׳. עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וַיֵּדַע דְּבָרִים נִסְתָּרִים שֶׁהֵרֵעוּ.