פרק 23
מתוך אור החיים על שמות · רבי חיים בן עטר זצ"ל
מִן הָעֲבוֹדָה. פֵּרוּשׁ, לֹא שֶׁצָּעֲקוּ לָאֵל שֶׁיּוֹשִׁיעֵם, אֶלָּא צָעֲקוּ מִן הַצַּעַר כְּאָדָם הַצּוֹעֵק מִכְּאֵבוֹ. וּמוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי אוֹתָהּ צְעָקָה עָלְתָה לִפְנֵי ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ שַׁוְעָתָם וְגוֹ׳ מִן הָעֲבוֹדָה , פֵּירוּשׁ מִצַּעַר הָעֲבוֹדָה. וַיִּשְׁמַע ה׳ אֶת נַאֲקָתָם (שמות ב:כד), פֵּרוּשׁ, הֲרָמַת קוֹל כְּאֵבָם.
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים קיח:ה) ״מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ״, כִּי אַחַת מֵהַתְּפִלּוֹת הַמִּתְקַבְּלוֹת הִיא תְּפִלָּה שֶׁמִּתּוֹךְ צָרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יונה ב:ג) ״קָרָאתִי מִצָּרָה״, וְהוּא אָמְרוֹ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם וְגוֹ׳ מִן הָעֲבֹדָה , פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהָיְתָה מִצָּרַת הָעֲבוֹדָה. וּכְפִי זֶה שַׁוְעָה זוֹ הִיא תְּפִלָּה וְצַעֲקַת כְּאֵב הַצָּרָה, הִנֵּה הִיא רְמוּזָה בְּאָמְרוֹ ״מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ״. וּבָזֶה יְדֻיַּק עַל נָכוֹן טַעַם שֶׁשִּׁנָּה הַכָּתוּב לְשׁוֹנוֹ שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר ״וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם״ וְגוֹ׳, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַתַּעַל זַעֲקָתָם״ וְגוֹ׳, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֵם זָעֲקוּ מֵהַצָּרָה וְגַם שִׁוְּעוּ לַה׳, כְּאָמְרוֹ ״וַתַּעַל שַׁוְעָתָם״. וּכְפִי זֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״וַתַּעַל שַׁוְעָתָם״ שֶׁשִּׁוְּעוּ לֵאלֹהִים מִן הָעֲבוֹדָה.
עוֹד אוּלַי אָמְרוֹ מִן הָעֲבוֹדָה יִרְצֶה, שֶׁלֹּא הִגִּיעָה הַשַּׁוְעָה לִפְנֵי ה׳ עַל יְדֵי אֶמְצָעִי, אֶלָּא בְּיוֹשֶׁר עָלְתָה מִן הָעֲבוֹדָה אֶל הָאֱלֹהִים, שֶׁלֹּא עַל יְדֵי בַּעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר (קהלת י:כ).