פרק 22

גֵּר הָיִיתִי. לְשׁוֹן עָבָר, כִּי בִּזְמַן שֶׁנִּכְתְּבָה הַתּוֹרָה יְדַבֵּר הַכָּתוּב. אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ גֵּר הָיִיתִי עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים קיט:יט) ״גֵּר אָנֹכִי בָאָרֶץ״, כִּי הַצַּדִּיקִים אֵינָם בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא כְּגֵרִים בְּלֹא שׁוּם יִשּׁוּב, וְהוּא אָמְרוֹ גֵּר הָיִיתִי מֵעוֹדִי, וְנוֹסַף לִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה לְצַד שֶׁהָיָה חוּץ מֵאֶחָיו וּבֵית אָבִיו: