פרק 33

וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוּוֹת וְגוֹ׳. הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא עַל יַעֲקֹב נֶאֱמַר (קהלת ח:ח) ״וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת״, שֶׁהָיָה הַדָּבָר בִּרְצוֹנוֹ וּבִרְשׁוּתוֹ עַד שֶׁכִּלָּה לְצַוּוֹת לְבָנָיו כִּרְצוֹנוֹ, וְאָז וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו וְגוֹ׳. וְהוּא מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ה:) יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת, שֶׁאִלּוּ שָׁלַט בּוֹ הַמָּוֶת לֹא הָיְתָה לוֹ שְׁלִיטָה עַד עֵת יַחְפֹּץ לֶאֱסֹף רַגְלָיו, וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק (קהלת ח:ח) ״וְאֵין שִׁלְטוֹן״ שֶׁאֵין מִי שֶׁיִּתְלֶה אוּנְקְלוֹמָא וְכוּ׳: