פרק 31
מתוך אור החיים על בראשית · רבי חיים בן עטר זצ"ל
שָׁמָּה קָבְרוּ וְגוֹ׳. לֶהֱיוֹת שֶׁהַמְּעָרָה בַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן הָיָה עֶפְרוֹן, לָזֶה אָמַר ״שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת אַבְרָהָם וְאֵת שָׂרָה״, הֲרֵי נִתְמַעֲטוּ בְּעָלֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים וְעָמְדוּ יוֹרְשֵׁי אַבְרָהָם שֶׁהֵם יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל. שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת יִצְחָק וְגוֹ׳ נִתְכַּוֵּן לְמַעֵט חֵלֶק יִשְׁמָעֵאל, וְעָמְדָה לְיוֹרְשֵׁי יִצְחָק שֶׁהֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו, שָׁמָּה קָבַרְתִּי אֶת לֵאָה בָּא לְמַעֵט עֵשָׂו, וְהָעֵד ״בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי״ (בראשית נ:ה) וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יג:) וְכוּ׳: