פרק 27

בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף. נִתְכַּוֵּן אֶל שָׁאוּל שֶׁעָשָׂה מַעֲשֵׂה זְאֵב שֶׁטּוֹרֵף בִּמְהִירוּת, כִּי מִנְהַג הַזְּאֵב הוּא שֶׁאֵינוֹ מִתְעַכֵּב בִּטְרֵפָתוֹ, אֶלָּא כָּל כָּךְ הוּא מְמַהֵר וְטוֹרֵף. כְּמוֹ כֵן עָשָׂה הוּא וְלֹא הִמְתִּין לַזְּמַן שֶׁקָּבַע לוֹ שְׁמוּאֵל, אֶלָּא מִהֵר (שמואל א יג:ח) לִטְרֹף, וּמִזֶּה הָיָה סִבָּה שֶׁלֹּא אָכַל אֶלָּא בַּבֹּקֶר וְנִפְסְקָה מַלְכוּתוֹ.

וְאָמְרוֹ וְלָעֶרֶב פֵּרוּשׁ, לְעֵת עֶרֶב מַלְכוּתוֹ יֵחָלֵק, שֶׁיֹּאמְרוּ (שמואל א יח:ז) ״הִכָּה שָׁאוּל וְגוֹ׳ וְדָוִד בְּרִבְבוֹתָיו״. אוֹ יִרְמֹז שֶׁבְּאֶמְצָעוּת סִבָּתוֹ תִּתְחַלֵּק מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא כב:) כְּשֶׁאָמַר דָּוִד ״אַתָּה וְצִיבָא תַּחְלְקוּ הַשָּׂדֶה״ יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: ״רְחַבְעָם וְיָרָבְעָם יַחְלְקוּ הַמַּלְכוּת״, וּמֵאָז הֶעֱרִיב שִׁמְשָׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּעֲוֹנוֹת: