פרק 19

גָּד גְּדוּד וְגוֹ׳. מַבְלִיעַ בִּרְכָתוֹ בִּשְׁמוֹ, וּפֵרוּשׁ ״גָּד״ לְשׁוֹן גְּדוּד, פֵּרוּשׁ מַחֲנֶה, וּלְשׁוֹן גְּדִיָּה, וּלְשׁוֹן מְשִׁיכָה, וּלְשׁוֹן הֶיקֵף, שֶׁכֻּלָּם בְּמַשְׁמָעוּת ״גָּד״, וְעַיֵּן בְּעָרוּךְ בְּפֵרוּשׁ תֵּבַת ״גָּד״. וְאָמַר גָּד גְּדוּד אוֹיְבָיו יְסוֹבְבוּהוּ עַל גְּדוֹתָיו, וְהוּא יָגֻד פֵּרוּשׁ יִכְרֹת אוֹתָם, ״עָקֵב״ פֵּרוּשׁ עַד כַּלֵּה. עוֹד יִרְצֶה גְּדוּד פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן מַחֲנֶה שֶׁיִּתְרַבּוּ גְּדוּדָיו וְיִהְיֶה מַחֲנֵהוּ מָשׁוּךְ וְהוֹלֵךְ, וְהוּא אָמְרוֹ ״יְגוּדֶנּוּ״, וְאָמְרוֹ וְהוּא יָגֻד פֵּרוּשׁ יַקִּיף לְכָל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וְיִלָּחֵם בַּעֲדָם. ״עָקֵב״ פֵּרוּשׁ עַד שֶׁיִּנְחֲלוּ כָּל נַחֲלָתָם (במדבר לב:לב).