פרק 12

חַכְלִילִי עֵינַיִם וְגוֹ׳. יְכַוֵּן עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים ס״ח:ז׳) ״מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה פ״ג) בְּכִי וְשִׁירוֹת – בְּכִי לְמִצְרַיִם וְשִׁירוֹת לְיִשְׂרָאֵל. וְהוּא אָמְרוֹ חַכְלִילִי עֵינַיִם לְשׁוֹן אַדְמִימוּת שֶׁהוּא עִנְיַן הַדִּינִים, שֶׁכָּל הָאַדְמִימוּת יוֹרֶה עַל עוֹצֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי דָמִים בְּדָמִים נָגָעוּ. וְאָמַר מִיָּיִן פֵּרוּשׁ מִמְּקוֹר הַדִּין שֶׁהוּא הַיַּיִן. אוֹ יִרְמוֹז סִבַּת הַנְּקָמָה הִיא מִיַּיִן, פֵּרוּשׁ מִצַּד מַה שֶׁחָבְלוּ וּפָשְׁעוּ בְּנֵי תּוֹרָה מִלִּלְמוֹד, לִבִּי לִבִּי עַל דָּבָר זֶה, מֵעַי מֵעַי עַל אֲשֶׁר מָנְעוּ בְּנֵי עַוְלָה אוֹתָנוּ מֵעֲסוֹק בְּתוֹרַת אֵל חַי, וְעַל זֶה יִנְקוֹם נָקוֹם בְּהִתְעוֹרְרוּת תִּגְבּוֹרֶת הַדִּינִים. וּבַזְּמַן עַצְמוֹ וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב יַרְאֶה לָנוּ לוֹבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב, וְאוּלַי שֶׁיִּרְמוֹז בְּאָמְרוֹ ״וּלְבֶן״ עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁקְּרָאוֹ ה׳ בֵּן, דִּכְתִיב (ירמיהו ל״א:כ׳) ״הֲבֵן יַקִּיר לִי״. וְאָמְרוֹ מֵחָלָב הוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים אֲשֶׁר יְעוֹרֵר עָלֵינוּ אָבִינוּ הַזְּמַן עַצְמוֹ שֶׁהוּא נוֹקֵם נָקָם, וְהוּא אָמְרוֹ (מיכה ז׳:ט״ו) ״כִּימֵי צֵאתְךָ״ וְגוֹ׳, כְּשֵׁם שֶׁאָז הָיָה בְּכִי וְשִׁירוֹת כְּמוֹ כֵן יִהְיֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.