פרק 20
מתוך אור החיים על בראשית · רבי חיים בן עטר זצ"ל
וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, בֵּרֵךְ אוֹתָם כָּל כָּךְ בְּרָכוֹת עַד גֶּדֶר שֶׁאֵין בְּרָכָה לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, עַד שֶׁהַכֹּל אוֹמְרִים בְּךָ רָאוּי לְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל.
וְאָמְרוֹ וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, בְּאֶמְצָעוּת דִּבּוּר זֶה קָבַע מָקוֹם לְמַעְלָה לַצָּעִיר קוֹדֶם לִמְנַשֶּׁה, כִּי מִי הוּא זֶה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יְשַׁנֶּה מִטֶּבַע יַעֲקֹב אָבִינוּ וְיֹאמַר לִבְנוֹ ״יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כִּמְנַשֶּׁה וּכְאֶפְרַיִם״, וְהָיָה מַאֲמָר זֶה לְאוֹת כִּי אֶפְרַיִם קוֹדֶם מְנַשֶּׁה לְכָל דָּבָר.