פרק 14

שִׂכֵּל אֶת יָדָיו כִּי וְגוֹ׳. אָמַר תֵּיבַת ״כִּי״ וְהוּא טַעַם לְהֵפֶךְ, יֵשׁ שֶׁפֵּרְשׁוּ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר״ וְאַף עַל פִּי כֵן וְגוֹ׳.

וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי הוּא לְפִי מַה שֶׁקָּדַם הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ כִּי עֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן, לֹא יוּכַל הַכֵּר מִי הוּא הַבְּכוֹר וּמִי הוּא הַצָּעִיר. לָזֶה כְּשֶׁרָצָה לְבָרֵךְ דָּן בְּדַעְתּוֹ כִּי הַמְסַדֵּר יְסַדְּרֵם בְּדֶרֶךְ מוּסָרִי לַעֲשׂוֹת הַבְּכוֹר לִימִינוֹ שֶׁל הַמְבָרֵךְ, וּבָזֶה יָדַע מְקוֹם כָּל אֶחָד מֵהֶם וְעָשָׂה מַה שֶׁעָלָה עַל מַחְשַׁבְתּוֹ עֲשׂוֹת, וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב ״שִׂכֵּל אֶת יָדָיו״. וְאִם תֹּאמַר מִנַּיִן יָדַע וְהִכִּיר מְקוֹמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד? לָזֶה אָמַר ״כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר״, וּמִזֶּה יָדַע כִּי אוֹתוֹ יִהְיֶה לְיָמִין, וְלָזֶה שִׂכֵּל יָדָיו.