פרק 10

וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כְּתִיב הוֹדָעָה זוֹ בְּמָקוֹם זֶה, וּמַה קֶשֶׁר וְשַׁיָּכוּת לְדָבָר זֶה עִם הַסָּמוּךְ לוֹ ״וַיִּשַּׁק לָהֶם וַיְחַבֵּק לָהֶם״. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ לָהֶם , שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיִּשַּׁק אוֹתָם״. וְאוּלַי שֶׁשְּׁנֵי דִקְדּוּקִים אֵלּוּ כָּל אַחַת מְתָרֶצֶת חֲבֶרְתָּהּ, כִּי לְצַד שֶׁכָּבְדוּ עֵינָיו מִזּוֹקֶן הָיָה מְחַבֵּק שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם הַחִבּוּק וּמְנַשֵּׁק שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם הַנִּשּׁוּק, וְלָזֶה אָמַר ״לָהֶם״ וְלֹא אָמַר ״אוֹתָם״, וְהָבֵן: