פרק 17

זֹאת עֲשׂוּ. פֵּרוּשׁ, דָּבָר זֶה אֵינְכֶם צְרִיכִין לַעֲשׂוֹתוֹ בִּרְשׁוּת, אֲבָל הָעֲגָלוֹת אֵינְכֶם יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת כִּי אִם בִּרְשׁוּת, וַאֲפִלּוּ רְשׁוּת מִיּוֹסֵף לֹא תוֹעִיל אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בִּרְשׁוּת פַּרְעֹה, וְהוּא אָמְרוֹ וְאַתָּה צֻוֵּיתָה וְגוֹ׳, וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַיִּתֵּן לָהֶם וְגוֹ׳ עֲגָלוֹת עַל פִּי פַרְעֹה , וְזֶה הָיָה מִנִּימוּסֵי מִצְרַיִם.

עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ זֹאת עֲשׂוּ , פֵּרוּשׁ כִּי הוּא בְּצַו לָהֶם, לֹא שֶׁמִּתְרַצֶּה לְבַד לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם חֶסֶד, אֶלָּא שֶׁהוּא חָפֵץ בַּדָּבָר וְאוֹמֵר זֹאת עֲשׂוּ. וּמֵה׳ יָצָא הַדָּבָר כְּדֵי שֶׁיֵּרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ מִצְרַיִם.