פרק 20

וְיֵאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם וְלֹא תָמוּתוּ. פֵּרוּשׁ, שֶׁאִם לֹא יַעֲשׂוּ זֶה יַגִּיד כִּי אַתֶּם מְרַגְּלִים, וְלָזֶה אֵינָם יְכוֹלִין לְהַנִּיחַ אֶחָד מֵהֶם כִּי וַדַּאי שֶׁיָּמוּת, וְאֵין רְשׁוּת לָהֶם לַעֲשׂוֹת כֵּן אֶלָּא יֵהָרְגוּ כֻּלָּם וְכוּ׳, וּמֵעַתָּה יִתְחַיְּבוּ מִיתָה עַל הֱיוֹתָם מְרַגְּלִים. אוֹ יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁלֹּא יָמוּתוּ בָּרָעָב כִּי יֵיטִיב עִמָּהֶם לְהַמְצִיא לָהֶם פַּרְנָסָה, וְהוּא מַה שֶׁאָמְרוּ לַאֲבִיהֶם (בראשית מב:לד) ״וְאֶת הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ״.