פרק 8

וַיַּכֵּר יוֹסֵף וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהוּא הִכִּירָם לְצַד שֶׁהִנִּיחָם בַּחֲתִימַת זָקָן, וּמִטֶּבַע אֱנוֹשִׁי כְּשֶׁתִּוָּלֵד הַיְּדִיעָה בְּלֵב אֶחָד מֵהַשְּׁנַיִם גַּם בְּלֵב הַשֵּׁנִי יִתְעוֹרֵר בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן, כִּי הַלְּבָבוֹת יַגִּידוּ סוֹדוֹת נֶעֱלָמִים, כְּאָמְרָם (משלי כז:יט) ״כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם״, וִידַקְדְּקוּ בָּעֵינַיִם, בַּמֵּצַח, בַּדִּבּוּר, וְהַיְּדִיעָה הוֹלֶכֶת וְגָדֶלֶת עַד שֶׁיַּשְׁלִים הַבָּחוּן, אַף עַל פִּי כֵן מוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ. וְהַטַּעַם, לְצַד רְאוֹתוֹ בְּרוּם הַמַּעֲלוֹת הֶחְלִיטוּ הַבְּחִינָה וְהִרְחִיקוּ מִלִּבָּם מֵחֲשׁוֹב דָּבָר זֶה: