פרק 33

וְעַתָּה יֵרֶא וְגוֹ׳. טַעַם יוֹסֵף שֶׁנַּעֲשָׂה יוֹעֵץ לַמֶּלֶךְ וְהוּא לֹא בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֶלָּא פִּתְרוֹן הַחֲלוֹם, כִּי בָא לָתֵת לוֹ טַעַם אֲשֶׁר הֶרְאָהוּ ה׳ אֶת אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה, כִּי הוּא כְּדֵי שֶׁיַּפְקֵד פְּקִידִים וְגוֹ׳. עוֹד לֶהֱיוֹת שֶׁהֶרְאוּהוּ בַּחֲלוֹם שֶׁבָּלְעוּ הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת לַפָּרוֹת הַבְּרִיאוֹת, זֶה יַגִּיד כִּי יִתְפַּרְנְסוּ שְׁנֵי רָעָב מִשְּׁנֵי שָׂבָע, וְלָזֶה אָמַר יֵרֶא פַרְעֹה וְגוֹ׳:

אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם. לָדַעַת אוֹפֶן אוֹצְרוֹת הַתְּבוּאָה לְבַל תֵּרָקֵב, וְזֶה מֵהַתְּבוּנָה. וְאָמְרוֹ וְחָכָם שֶׁיּוֹדֵעַ כְּלָלִיּוּת הַחָכְמוֹת, לָדַעַת חָכְמַת הַתִּשְׁבּוֹרֶת וְהַהַנְדָּסָה וְהַמִּסְפָּר. וְהִקְדִּים ״נָבוֹן״ כִּי הוּא דָּבָר הַמְעַכֵּב יוֹתֵר כְּדֵי שֶׁתִּתְקַיֵּם הַתְּבוּאָה.