פרק 16

וַיַּעַן יוֹסֵף לֵאמֹר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֵשִׁיבוֹ לְמַה שֶׁטָּעַן בְּתֵיבַת לֵאמֹר כִּי הוּא אוֹמֵר לִשְׁמֹעַ חֲלוֹם לִפְתּוֹר, בִּלְעָדַי לֹא הָיוּ כֵן הַדְּבָרִים, וּמַה שֶׁאָמַר הוּא כִּי אֱלֹהִים יַמְצִיא פִּתְרוֹנִים לַחֲלוֹמוֹת עַל יַד בְּנֵי אָדָם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁכֵּן אָמַר יוֹסֵף לְשַׂר הַמַּשְׁקִים וְשַׂר הָאוֹפִים (בראשית מ:ח) ״הֲלֹא לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים״, פֵּרוּשׁ, לֹא יֶחְסְרוּ הַפִּתְרוֹנִים, וְאָמַר ״סַפְּרוּ לִי״ אוּלַי יִמָּצֵא פִּתְרוֹן, וּלְעוֹלָם אֵינוֹ מְיַחֵד עַצְמוֹ לוֹמַר כִּי הוּא מְפַשֵּׁר חֲלוֹמוֹת, וּכְמוֹ כֵן הוּא אוֹמֵר לוֹ אֱלֹהִים יַעֲנֶה וְגוֹ׳. וְהֻצְרַךְ לוֹמַר ״יַעֲנֶה שְׁלוֹם״, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ שֶׁלֹּא יַקְפִּיד אִם יִהְיֶה פִּתְרוֹן הַחֲלוֹם מַגִּיד רָעָתוֹ, כִּי מֵה׳ מַעֲנֵה דָּבָר, וְלֹא יַקְפִּיד לוֹמַר כִּי הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה. וְנָתַן טַעַם בְּאָמְרוֹ ״שְׁלוֹם פַּרְעֹה״ כִּי הַמֶּלֶךְ יִשְׁתַּנֶּה בְּדָבָר זֶה, וְלָזֶה אִם יַגִּיד רַע לֹא מִמֶּנּוּ יֵצְאוּ הַדְּבָרִים, וּכְמוֹ כֵן הוּא אָמְרוֹ עַתָּה אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה.

עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ אֱלֹהִים יַעֲנֶה , כִּי אֵין סֵדֶר אוֹפֶן פִּתְרוֹנוֹ כְּסֵדֶר פִּתְרוֹן בַּר הֶדְיָא (ברכות נו.) וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, שֶׁיַּטֶּה הַחֲלוֹם לַאֲשֶׁר יַחְפּוֹץ, אֶלָּא אֲמִתּוּת מַשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים, וְלָזֶה אָמַר ״אֱלֹהִים״ וְגוֹ׳: