פרק 6

וְהִנָּם זוֹעֲפִים. טַעַם זְעִיפַת פְּנֵי שְׁנֵיהֶם, עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נה:), שֶׁכָּל אֶחָד חָלַם גַּם פִּתְרוֹן חֲלוֹם חֲבֵרוֹ. לָזֶה שַׂר הַמַּשְׁקִים הָיָה זוֹעֵף בְּמַה שֶׁרָאָה בְּפִתְרוֹן חֲבֵרוֹ כִּי רַע הוּא, יָרֵא גַּם לְנַפְשׁוֹ וְנִבְהַל, וְשַׂר הָאוֹפִים הֲגַם שֶׁחָלַם פִּתְרוֹן חֲבֵרוֹ לְטוֹבָה, עִם כָּל זֶה לֶהֱיוֹתוֹ מוּכָן לַפֻּרְעָנוּת מַזָּלוֹ מַגִּידוֹ וְלִבּוֹ לֹא נָכוֹן עִמּוֹ.