פרק 2

וַיְהִי בְּבֵית אֲדוֹנָיו וְגוֹ׳. הִנֵּה יְסַדֵּר הַכָּתוּב הַדְּרָגוֹת הַמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר הֶעֱלָה ה׳ אוֹתוֹ, כִּי מִקּוֹדֶם כְּשֶׁקְּנָאוֹ נְתָנוֹ לַעֲבוֹד עֲבוֹדַת עֲבָדִים הָעוֹבְדִים עֲבוֹדַת חוּץ, כִּי הַגְּדוֹלִים לֹא יַעֲמִידוּ לְשָׁרֵת בְּבָתֵּיהֶם אֶלָּא אֲשֶׁר יִהְיֶה אִישׁ רָאוּי וּמַצְלִיחַ, וְלָזֶה צִוָּה ה׳ אִתּוֹ אֶת הַהַצְלָחָה וּבָזֶה הָיָה בְּבֵית אֲדוֹנָיו הַמִּצְרִי מִשּׁוֹמְרֵי הַבַּיִת, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְהִי בְּבֵית אֲדוֹנָיו וְלֹא בִּשְׁאָר עֲבוֹדוֹת, וְעוֹד לוֹ מַדְרֵגָה אַחֶרֶת כְּשֶׁרָאָה אֲדוֹנָיו וְגוֹ׳ וַיְשָׁרֶת אוֹתוֹ פֵּרוּשׁ יִחֲדוֹ לְשָׁרֵת אוֹתוֹ בְּיִחוּד, שֶׁבָּזֶה יִהְיֶה חָשׁוּב וְלֹא יִחְיֶה חַיֵּי צַעַר כְּחַיֵּי הָעֲבָדִים הַשְּׁפָלִים. וְעוֹד לוֹ וַיַּפְקִידֵהוּ עַל בֵּיתוֹ הֲרֵי זֶה קָנָה מַעֲלָה עַל כָּל קִנְיַן אֲדוֹנוֹ. וְעוֹד לוֹ וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְגוֹ׳, וְעוֹד לוֹ שֶׁלֹּא יָדַע אִתּוֹ וְגוֹ׳ שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ הַנִּכְנָסִים וְהַיּוֹצְאִים וְנַעֲשָׂה הוּא שַׁלִּיט, פֵּרוּשׁ מיירדומ״ו בְּלַעַ״ז, בְּכָל קִנְיַן הַמִּצְרִי: