פרק 33
מתוך אור החיים על בראשית · רבי חיים בן עטר זצ"ל
טָרֹף טֹרַף. נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי שְׁתֵּי טְרֵפוֹת נִטְרַף: הָאַחַת שֶׁטְּרָפַתּוּ חַיָּה וַהֲרָגַתּוּ, וְהַשְּׁנִיָּה שֶׁטָּרְפָה גּוּפוֹ לִמְעוֹנָתָהּ, שֶׁבָּזֶה נִתְיָאֵשׁ לְבַקֵּשׁ אַחַר עַצְמוֹתָיו לְקָבְרָם. וְזוּלַת זֶה הָיָה קָשֶׁה לָמָּה לֹא הִשְׁתַּדֵּל יַעֲקֹב לְחַפֵּשׂ אַחַר עַצְמוֹת יוֹסֵף לְקַיֵּם בָּהֶם מִצְוַת קְבוּרָה, וְהֵם הָאַחִים נִתְחַכְּמוּ וְאָמְרוּ ״זֹאת מָצָאנוּ״, פֵּרוּשׁ, לְבַדָּהּ בְּלֹא עֲצָמוֹת עִמָּהּ, וּמִזֶּה הִרְגִּישׁ כִּי הַחַיָּה גּוֹרַרְתּוֹ לִמְעוֹנָתָהּ, וְלָזֶה לֹא הִטְרִיחָם לְחַפֵּשׂ עוֹד אַחַר עַצְמוֹתָיו: