פרק 12

לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק. עַיֵּין מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָרָשַׁת תּוֹלְדוֹת בְּפָסוּק (בראשית כ״ו:ג׳) ״כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ״ וְגוֹ׳, כִּי יִצְחָק נִתּוֹסֵף לוֹ זְכוּת בְּחֵלֶק אֶחָד יָתֵר עַל אַבְרָהָם, וְאוֹתוֹ נָתַן ה׳ גַּם כֵּן לְיַעֲקֹב.

אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לַחְזוֹר לוֹמַר ״אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ״ וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁקָּדַם לוֹמַר ״לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ״? וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי לוֹ, לְיַעֲקֹב, נָתַן הָאָרֶץ שֶׁיֶּאֱחֹז בָּהּ, וְאִלּוּ אָמַר ״לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ״ תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה שֶׁיִּתְּנֶנָּה לוֹ לְהַנְחִילָהּ לְזַרְעוֹ. לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר שְׁתֵּי נְתִינוֹת, אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לְזַרְעוֹ, מַה שֶׁלֹּא דִקְדֵּק לוֹמַר כֵּן בְּהַבְטָחַת שְׁנֵי אָבוֹת.