פרק 21

שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ. פֵּרוּשׁ, וְאֵין בְּלִבָּם שִׂנְאָה עַל הַמַּעֲשֶׂה לָחוּשׁ לְעָרְמָה:

וְאָמְרוֹ אֶת בְּנוֹתָם נִקַּח לָנוּ וְגוֹ׳, נִתְחַכְּמוּ לוֹמַר כֵּן כְּדֵי שֶׁיַּאֲמִינוּ אַנְשֵׁי עִירָם כִּי אֵין בְּלִבָּם טִינָא, כִּי הֵם מַחְשִׁיבִין אוֹתָם גְּדוֹלִים וְטוֹבִים מֵהֶם, כִּי בְּנוֹתֵיהֶן הֵם מִתְרַצִּים שֶׁיִּקְחוּ לָהֶם וְגוֹ׳, וּבְנוֹת מִשְׁפַּחַת שְׁכֶם יִצְטָרְכוּ לָתֵת הֵם לָהֶם, וְדָבָר זֶה יַגִּיד כִּי הֵם מַחְשִׁיבִין אוֹתָם גְּדוֹלִים וְטוֹבִים מֵהֶם, וְזוֹ סִבָּה לְמָה שֶׁלֹּא הִקְפִּידוּ עַל הַדָּבָר.