פרק 31

וַיַּעַן יַעֲקֹב וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אֵין אֲנִי מַכְחִישׁ שֶׁבָּרַחְתִּי, וּמַה שֶׁאָמַרְתָּ ״לָמָּה״ וְגוֹ׳, כִּי יָרֵאתִי מִמְּךָ שֶׁמָּא תִּגְזֹל וְגוֹ׳, וּמַה שֶׁהִתְבּוֹנַנְתָּ לוֹמַר כִּי לְסִבָּה זוֹ גָּנַבְתִּי אֱלֹהֶיךָ לְבַל יַגִּיד, לָזֶה עָנָה ״עִם אֲשֶׁר״ וְגוֹ׳, כִּי טַעֲנָה זוֹ שֶׁל גְּנֵבַת הַתְּרָפִים כִּי זֶה יַגִּיד שֶׁבּוֹרֵחַ הוּא הִיא טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת, לָזֶה נִשְׁבַּע לוֹ עָלֶיהָ בִּקְלָלָה כְּדִין הַמַּחֲרִים עַל הַסָּפֵק.