פרק 30

וְעַתָּה הָלוֹךְ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֶהֱיוֹת שֶׁמִּקּוֹדֶם קִבֵּל עָלָיו לָמָּה נֶחְבָּא לִבְרוֹחַ שֶׁמַּחֲזִיקוֹ כְּבוֹרֵחַ, וְאַחַר כָּךְ חָזַר לוֹמַר ״וְעַתָּה״, פֵּרוּשׁ, לְשׁוֹן תְּשׁוּבָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה כא), וְהַכַּוָּנָה: וְאִם תְּשִׁיבֵנִי דָּבָר כִּי לֹא בָרַחְתָּ אֶלָּא ״הָלוֹךְ״ כְּדֶרֶךְ הֲלִיכָה הָלַכְתָּ, כִּי נִכְסוֹף נִכְסַפְתָּה וְגוֹ׳, וְלֹא כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ בְּדֶרֶךְ בְּרִיחָה, אִם כֵּן לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי? אֶלָּא וַדַּאי כִּי לְצַד שֶׁהוּא הַמַּגִּיד, לְחַשְׁשַׁת שֶׁמָּא יוֹדִיעֵנִי וְיַגִּיד לִי שֶׁהָלַכְתָּ, גָּנַבְתָּ אוֹתוֹ, וְזֶה לְךָ הָאוֹת שֶׁבָּרַחְתָּ.