פרק 9

עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם. הִנֵּה לְפִי סֵדֶר הַכָּתוּב הֵם הַמְדַבְּרִים אֵלָיו, וְהָיָה לוֹ לוֹמַר ״עוֹדָם מְדַבְּרִים עִמּוֹ״ כִּי אַחַר תְּשׁוּבָתָם בָּאָה. וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁעִקַּר סִפּוּר הָעִנְיָן הוּא הוֹדָעַת הָעוֹבֵר עַל יַעֲקֹב, לָזֶה תָּלָה הַדָּבָר בְּעִקָּרוֹ שֶׁהוּא יַעֲקֹב.

אוֹ יְכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁבִּיאַת רָחֵל הָיְתָה בְּעוֹד שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִמָּם, קוֹדֶם שֶׁיָּשִׁיבוּ אוֹתוֹ דָּבָר בָּאָה, אֶלָּא שֶׁהַכָּתוּב גָּמַר אוֹמֶר מַה שֶׁהֵשִׁיבוּהוּ בִּתְשׁוּבָתָם, וְאַחַר כָּךְ הוֹדִיעַ בִּיאָתָהּ, וְרָשַׁם זְמַנּוֹ כִּי הוּא בְּעֵת שֶׁהָיָה הוּא מְדַבֵּר עִמָּם.

עִם הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ. פֵּרוּשׁ, כָּל הַצֹּאן שֶׁהָיוּ לוֹ, הֲרֵי זֶה עֵדוּת לְיַעֲקֹב שֶׁאָמַר (בראשית ל:ל) ״כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְפָנַי״ וְגוֹ׳, כִּי בַּת קְטַנָּה נוֹהֶגֶת בָּם.

אוֹ יֹאמַר שֶׁכָּל הַצֹּאן הָיְתָה מַסְפֶּקֶת הִיא לָהֶם, כִּי רֹעָה הִיא פֵּירוּשׁ: בְּקִיאָה בִּרְעִיַּת הַצֹּאן. וּלְפֵירוּשׁ רִאשׁוֹן אָמְרוֹ כִּי רֹעָה הִיא פֵּרוּשׁ, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ מוּעָט, וְזוּלַת זֶה סָפוּ תַּמּוּ.

אוֹ יֹאמַר כִּי רֹעָה הִיא – נִחֵשׁ נְחָשָׁיו וְהִשְׂכִּיל כִּי יַצְלִיחוּ הַצֹּאן בִּרְעִיָּתָהּ, וְזוּלַת זֶה לֹא הָיָה מְזַלְזֵל בְּבִתּוֹ יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה לִרְעוֹת צֹאן.

עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְרָחֵל בָּאָה – וְלֹא תֹאמַר כִּי חַס וְשָׁלוֹם יַצְאָנִית הָיְתָה, אֶלָּא לְטַעַם כִּי הִיא רוֹעָה אוֹתָם, וְלָזֶה יָצְתָה עִם הַצֹּאן: