פרק 1

וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו. נִתְכַּוֵּן בָּזֶה כִּי עָנִי הָיָה וְלֹא הָיָה לוֹ לִשָּׂא רַק רַגְלָיו, וַאֲשֶׁר לָזֶה כָּל אֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁאֵינוֹ מְעֻשָּׂר וְחַיָּב לְעַשְּׂרוֹ שְׁנֵי מַעַשְׂרוֹת, כְּאָמְרוֹ ״עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות נ.) מַעֲשֵׂר בַּתְרָא כְּמַעֲשֵׂר קַמָּא, וְהוּא הַחוֹמֶשׁ.

עוֹד יִרְצֶה, כִּי לֹא הֻצְרַךְ לָלֶכֶת אֶלָּא נָשָׂא רַגְלָיו, וְתֵכֶף הָלְכָה אֶצְלוֹ אַרְצָה בְּנֵי קֶדֶם, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״לְאֶרֶץ בְּנֵי קֶדֶם״:

וְטַעַם אָמְרוֹ בְנֵי קֶדֶם וְלֹא אָמַר לְחָרָן, כִּי לֹא נִזְדַּמְּנָה לוֹ חָרָן אֶלָּא אֶרֶץ בְּנֵי קֶדֶם שֶׁבָּהּ הָיְתָה עִיר חָרָן, וּמֵה׳ הָיְתָה זֹאת כְּדֵי שֶׁשָּׁם תִּזְדַּמֵּן לוֹ רָחֵל וְיֵדַע מַה שֶׁיָּדַע שָׁם מִמֶּנָּה וְכָל הָעוֹבֵר בֵּינֵיהֶם לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יג:).