פרק 17

וַיִּירָא וַיֹּאמַר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: הִרְגִּישׁ בְּלִבּוֹ שֶׁהָיָה יָרֵא מֵעַצְמוֹ, וְאָמַר כַּמָּה מוֹרָא בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְנָתַן טַעַם בְּאָמְרוֹ אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים , דִּקְדֵּק לוֹמַר שֵׁם אֱלֹהִים כִּי הוּא מְקוֹר הַמּוֹרָא, דִּכְתִיב (קהלת ג:יד) ״וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּירְאוּ״ וְגוֹ׳, וְדָבָר יָדוּעַ כִּי שֵׁם אֱלֹהִים יַפְחִיד לְבַב אֱנוֹשׁ.

וְאָמְרוֹ וְזֶה שַׁעַר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: מָקוֹם הַמְכֻוָּן כְּנֶגְדּוֹ לְמַעְלָה הוּא שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, וְלָזֶה אָמַר פַּעַם שְׁנִיָּה ״וְזֶה״.

עוֹד נִתְכַּוֵּן לָתֵת טַעַם לְמַעֲלַת הַמָּקוֹם שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לְמַעְלָה ״אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים״ אֲשֶׁר קָדְמָה אֵלָיו הַיְּדִיעָה כִּי בָּחַר לוֹ יָהּ בַּיִת לִשְׁכּוֹן שָׁמָּה, וְאָמַר כִּי הוּא זֶה הַמָּקוֹם. וְהוֹכִיחַ עוֹד כִּי הוּא זֶה בֵּית הַבְּחִירָה, כְּאָמְרוֹ ״וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם״, כִּי רָאָה שֶׁהָיוּ מַלְאָכִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים, וְקָדְמָה הַיְדִיעָה אֶצְלוֹ כִּי הַמָּקוֹם הַמְּקֻדָּשׁ הוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד שַׁעַר הַשָּׁמַיִם.