פרק 11

וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם. פְּשָׁטוֹ שֶׁל מִקְרָא שֶׁפָּגַע בְּמָקוֹם אֶחָד שֶׁל יִשּׁוּב, וּכְמוֹ שֶׁתִּמְצָא שֶׁגָּמַר אוֹמֶר הַכָּתוּב לְבַסּוֹף, דִּכְתִיב: ״וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר״ (בראשית כח:יט), הֲרֵי כִּי עִיר הָיְתָה, וַיָּלֶן שָׁם בָּעִיר הַהִיא.

וְאָמְרוֹ כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ , לוֹמַר שֶׁזּוּלַת זֶה הָיָה הוֹלֵךְ הוּא לְהַגִּיעַ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ בְּמִצְוַת אָבִיו וְאִמּוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה סח:ט) פֵּרְשׁוּ בַּמָּקוֹם הַיָּדוּעַ הַר הַמּוֹרִיָּה, דִּכְתִיב (בראשית כב:ד) ״וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם״ וְגוֹ׳, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ בִּנְקֻדַּת הַהֵ״א. וְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּכְתוּבִים וְכִמְסוּרִים אֶצְלֵינוּ, וְאֵין סְתִירָה לִדְבָרֵינוּ וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁנֶּעֱקַר הַר הַמּוֹרִיָּה וּבָא לְשָׁם, כִּי הוּא זֶה מָקוֹם הַמְקֻדָּשׁ.

וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא. הוֹדִיעַ זֶה לוֹמַר ״וַיַּחֲלוֹם״ וְגוֹ׳, וְאָמַר בַּמָּקוֹם הַהוּא , כִּי לֹא הַשְּׁכִיבָה הִיא דָּבָר הַסּוֹבֵב לַחֲלוֹם, אֶלָּא לְצַד הַמָּקוֹם הַהוּא כִּי הָיָה מָקוֹם מְקֻדָּשׁ כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְבַסּוֹף.

עוֹד יִרְמוֹז בְּאָמְרוֹ וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין צא:) שֶׁקִּפֵּל הָאָרֶץ תַּחְתָּיו, לָזֶה אָמַר ״וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא״ פֵּרוּשׁ כֻּלּוֹ שָׁכַב בּוֹ, כְּאָמְרוֹ (בראשית כח:יג) ״אֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹכֵב עָלֶיהָ״: